פתח דבר
בסוף חודש מרץ התקיים בקיבוץ עלומים אירוע הוקרה לרפתנים ולמתנדבים שעמדו במשימה קשה (מי לא??) בחודשים האחרונים. במסגרת ההתקפה על יישובי הנגב המערבי הותקפו גם הרפתות וניזוקו קשות. רפתנים נהרגו ונחטפו, פרות נהרגו, ציוד רב ויקר ערך הושחת ובמצב המלחמתי ששרר באיזור לא ניתן היה לתקן ולשקם את הנזקים בימים הראשונים.
ההתעשתות והמעבר לתפקוד במצב חירום היו מהירים ויעילים מאד. ממש תחת אש החלה פעילות של בקרת נזקים, תיקון והפעלה מחדש. פעילות החירום המאסיבית והמשמעותית כללה התגייסות מפעימה של מתנדבים. המוני רפתנים בהווה ובעבר, בניהם כאלה שהיו רפתנים בעבר הרחוק מאד – עשרות שנים – התייצבו וממש ביקשו שיינתן להם לשאת בעול ולסייע בהפעלת הרפתות, הזנה, חליבה, הגמעה וכל מה שצריך. וזה עבד מצוין! כמעט כל הרפתות (למעט אחת) חזרו תוך ימים אחדים לתפקוד מלא.
היום, אחרי כמעט חצי שנה, אפשר לומר שהרפתות פחות או יותר חזל"ש (חזרו לשגרה). אמנם לא השגרה המלאה של לפני השבעה באוקטובר אבל תפקוד מלא וסדיר ופחות צורך בעזרה ממתנדבים.
אז לכך נועד האירוע הנ"ל. להוקיר תודה ולשבח את הרפתנים הקבועים, את המתנדבים, את הספקים שהתגייסו ויצאו מגדרם כדי לסייע ואת התורמים הרבים שתרמו כסף, ציוד, זמן ומשאבים נוספים.
כולכם ברוכים!
מה בחקלאות
עוד חודש עבר... האביב הגיע, חג הפסח והחירות מתקרב, ועדיין יש 134 חטופות וחטופים בעזה.
סיכום החורף- חום הימים האחרונים חידד את העובדה שהחורף עבר... האביב וקיץ לפנינו, נאחל שיביאו ברכה לחקלאים.
מה קורה עם מחירי התשומות לבע"ח? מה בדשנים להזנת הצומח? איך מתקדמת כוחה של קבוצת משקי דן במרכזי הדשן ומה חדש במשקי דן ? על כל זאת תוכלו לקרוא במאמר המלא של רענן-מה בחקלאות.
לחברת "דנה שירותי מימון" דרוש/ה
מנהל.ת מכירות שטח למגזר הקיבוצי - לפרטים והגשת מועמדות לחץ.י כאן
אנרגיות חיוביות
הדלק שווה זהב - איך מקבלים את כמות הסולר בהתאם לחיוב בתעודת המשלוח?
דגש עיקרי – הסולר הוא מוצר יקר ויש דרכים רבות לגנוב אותו, לכן חשוב להקפיד על הכללים. בצבא נהוג לומר ש"הוראות הבטיחות נכתבו בדם". להבדיל, את ההנחיות לגבי בקרה על קבלת סולר אנחנו חוזרים ומזכירים מדי חודש בחודשו, בגלל שהעולם כמנהגו נוהג והבקרה נדרשת ונחוצה. ובכן, במכלית סולר יש כמה תאים. לא תמיד כל התאים נפרקים לאותו מיכל אבל כן מומלץ תמיד לפרוק תא שלם שסגור בפלומבה שתואם לתעודה מבית הזיקוק. לששת הבדיקות המומלצות והמאמר המלא של מידן סולר לחץ.י כאן
קורסים וקהילות
פורום מנהלי כלבו
חברי פורום מנהלי מרכולים נפגשו הפעם בקיבוץ ניצנים. את המפגש פתח מנהל הקהילה של הקיבוץ ,ליאונרדו לם, אתו עובדת עופרה כפרי, מנהלת הכלבו בהרמוניה מעוררת השתהות . להמשך קריאה לחץ.י כאן
פורום מנהלי תשתיות
הפעם ביקרנו בקיבוץ חצרים, היכן שבידיים מחבקות קהילה שלמה מחבקת קהילה דומה
באנו לשמוע ולראות איך נערכים בקיבוץ חצרים בהקמת שכונה חדשה שנבנית לחברי קיבוץ בארי, למדנו וראינו את העשייה הענפה ותרומתו של חברנו לקבוצה לסיקור המלא מהביקור לחץ.י כאן
קורס דירקטורים
הקורס במשקי דן ממשיך. כבר הגענו למפגש השביעי, כמעט בלי להרגיש. אחד המפגשים האחרונים עסק בנושא חשוב-אחריות תאגידית. מה זה ולמה צריך את זה? התשובות בקישור. לחץ.י כאן
מעוניינים להצטרף לפורומים שלנו ? לקבל מידע בנושא קורסים? אתם יותר ממוזמנים ליצור קשר עם ריקי בלום.
יום המעשים הטובים
אנחנו, עובדי משקי דן, הצטרפנו ליוזמה ברוכה של משקי הדרום לרגל יום המעשים הטובים והרכבנו יחד גלגלושים, מדובר על כלי ניוד (אפשר לקרוא לזה כסא גלגלים) לפעוטות עם מוגבלויות.
ובכן, באו אלינו אנשים טובים מארגון מצוין ששמו: "TOM" תיקון עולם מובמנט. תנועה עולמית של קהילות שיוצרת ומפיצה פתרונות טכניים לאנשים החיים עם מוגבלות, קשישים ועניים ולצערנו עם תחילת המלחמה אין להם רגע דל במציאת פתרונות יצירתיים בפיתוח כלי עזר לנפגעי מלחמת חרבות ברזל.
הארגון שם לעצמו מטרה לסייע ל-250,000,000 אנשים על ידי השראה ותמיכה. לאתר צרכים של פרטים בחברה, מוגבלויות וקשיים, ולמצוא להם פתרונות נוחים, נגישים וזמינים. הארגון מאד מזמין את הציבור לקחת חלק בייזום ויישום הפתרונות והוא מנגיש את הפתרונות (שרטוטים והוראות הרכבה) לכל מי שמעוניין להשתמש בהם.
במקרה שלנו - הבעיה היא כאמור של פעוטות עם מגבלות תנועה. הפתרון הוא כסא גלגלים קטן שמאפשר לפעוט להתנייד במרחב, לקחת חלק בפעילויות וכך לצמוח ולהתפתח. הפתרון הוא כל כך פשוט, כמו להרכיב כסא שקנית באיקיאה. החברה באים עם כל הרכיבים חתוכים, קדוחים, ספורים ומוכנים לגמרי להרכבה, עם כלי עבודה, הוראות, הדרכה וחניכה, קצת מוסיקה - לאוכל טוב משקי הדרום דאגו וזהו. רק נשאר להרכיב... היה ממש כיף, גם הפעילות עצמה וגם התחושה של עשיית מעשה טוב ביום המתאים.
הפעילות החשובה הזו מומלצת בחום. גם תורמת וגם מגבשת. מוזמנים להציץ, להכיר, להוקיר ואולי לקחת חלק בפעילות המבורכת: tomglobal.org
לעוקבים שבינכם , פורום מפגד"ש שהיה מתוכנן לצאת לפעילות הפוגה מחיי היומיום קיבל ביטול. ריבוי המשימות החשובות של מנהלי הגד"ש לא אפשרו לנו להיפגש ועל כן המפגש נדחה ל-10 באפריל אותו נקיים בשטח והפעם בערבה תיכונה, בליווי של אייל בלום מנכ"ל מושבי הנגב החבר בקבוצה. רשמים מהסיור נחלוק בגיליון הבא.
דנה ליס
כמות מוגבלת!
לפרטים והזמנות : זוהר 050-8448787
נשמח לסייע ולתת מענה, כמו תמיד, תחת הכותרת:
הארגון שלך תמיד אתך!
להתייעצות , קנייה ומכירה זוהר זוננברג לשירותך
אביב הגיע, פסח בא!
בתוך שפע ה"פנינים" שמציפים את המרשתת, פגשתי השבוע אחד שצד את עיני (אני לא יודע מי המקור ומתנצל שלא נותן קרדיט): כתוב בכתב יש, עם טוש עבה והדגשה במקומות שמצא המחבר לנכון להדגיש.
"שמחת תורה בלי שמחה, חנוכה בלי נס, פורים לא שמח, פסח ללא חירות!"
הדבר הזה צד את עיני לא בגלל שהוא ההיגד הכי חכם ששמעתי או קראתי ולא בגלל שיש בו עומק חריג, אלא בגלל שהוא משקף בהכללה את התחושה והאוירה שבהם אנחנו שרויים מאז שמיני עצרת. חלקים משמעותיים מהשמחה ומהחדווה ניטלו מחיינו בכלל ומהחגים והמועדים שמסמלים שמחה ומזוהים כמקור לשמחה בפרט.
שבויים שנחטפו וחירותם נשדדה מהם. חיילים ואנשי כוחות הביטחון שהמירו חיים שלווים ומלאי חירות בחיי מלחמה. עקורים מאונס מבתיהם, המפונים בדרום ובצפון שאיבדו חלק ניכר מחירותם, מביתם, מתחושת השייכות ומהקהילתיות שבהם התנהלו חייהם. פצועים שחייהם השתנו לבלי הכר, משפחות שכולות וכל אזרחי המדינה, כולנו חווינו טראומה ותחושת אובדן שאיתה אבד גם חלק מהחירות שלנו.
איך בכל זאת נוכל לחגוג את חג החירות? ואת חג העצמאות? ואיזה מן יום זיכרון לחללי מערכות ישראל מחכה לנו בכניסה ליום העצמאות, עם כל כך הרבה קרבנות ומשפחות שכולות שהתווספו השנה?
ובכן, נחגוג את גילויי הסולידריות וההתנדבות שצצו באופן מיידי בתחילת המלחמה וצמחו ופרחו עוד ועוד מאז. נחגוג את ההוכחה הניצחת למשפט "אם אין אני לי מי לי" ונראה מעט חירות בכך שהוכחנו אותו לעצמנו. נודה ונחגוג על שיעור ההתגיסות למילואים שהיה גבוה ממאה אחוזים. על שינוי של כיווני הפעולה של ארגונים והתאמתם לצרכים. על הקמה של ארגונים חדשים. ובאופן כללי על התאמת החברה האזרחית וההתגייסות הקולקטיבית.
בני ישראל היו עבדים מדוכאים במצריים. מנוצלים, מיואשים וחסרי תקווה. הגאולה אז באה להם בהפתעה ולקח להם 40 שנה להסתגל לחירות וללמוד לתפקד כבני חורין הן כעם, הן כשבטים, כמשפחות וכפרטים. כך מאז, שוב ושוב לאורך ההיסטוריה רוויית הפורענות שלנו.
אז נכון, חשבנו שאם יש לנו מדינה וצבא הכי חזק אז לא יכול לקרות לנו דבר כזה וכן קרה. נורא ואיום. ובכל זאת, מעט מעט נחמה ותחושת חירות אפשר למצוא בזה שהפעם אנחנו נלחמים על חירותינו בחירוף נפש ומתוך פוזיציה של מי שיודעים מה יש להפסיד וכמה הרבה שווה החירות הזאת. יש לנו כלים טובים, אנשים טובים, ידידים טובים ברחבי העולם (לא כולם, לא מספיק... אבל אנחנו לא עם לבדד..) ויש לנו, לצערינו ולשמחתינו הרבה ניסיון במאבקים על חירות. אז אולי בחג החירות הזה נחגוג את האפשרות לשאוף לחירות, את הכח להילחם על חירות, את הנפש היודעת לפתח ולטפח תקווה. שרית זוסמן, אם שכולה שאיבדה בקרבות את בנה בן. אומרת בנחישות ובביטחון: "לסיפור שלנו יהיה סוף טוב". ואני מוסיף – יהיה שמח, יהיו ניסים יהיו מצות, יהיה אביב ותהיה חירות! חג שמח!!
עדיין לא מקבל.ת את הדיוור שלנו? מוזמנים לשלוח מייל - באיזה תחומיי עניין את.ה מתעניינים ואנחנו נדאג שתישארו מעודכנים. *מיועד ללקוחות הארגון בלבד* נא לציין שם קיבוץ, שם מלא ותפקיד