נעים להכיר - מבוא שומרון בע"מ

הסיפור של מבוא שומרון בע"מ התחיל בתחנת הדלק "סונול" בכפר יונה, אי שם בשנת 72, והנה יותר מ-50 שנה אחרי הם מחזיקים במחסני דלק רחבי ידיים, מערך תובלה יעיל, 4 תחנות דלק ציבוריות והכי חשוב – אינספור מחמאות מהלקוחות, כך למשל מספר לנו נציג אחד הקיבוצים שמזמין מהם באופן קבוע סולר עבור טרקטורים פעמיים בחודש: "הנציג הטלפוני של מבוא שומרון נפלא והם תמיד מגיעים בזמן, גם אם צריך מעכשיו לעכשיו, ובדרך כלל אנחנו אפילו נשארים לפטפט עם הנהג. החברה מאוד נעימה ומהווה דוגמא עבור איך צריך לעבוד. אני מרגיש כי אני יכול לפנות אליהם מתי שאני צריך." כמובן שהוא לא הלקוח היחיד עמו שוחחנו, וקשה לפספס כי הדברים שחוזרים על עצמם מאותן השיחות הם סבלנות, שירות איכותי, יכולת הקשבה ויעילות אספקה. החברה, שהינה חברת דלק פרטית ומורשית בישראל ולה כ-100 עובדים, מתמחה בשיווק של בנזין 95, סולר, שמנים, מזוטים, נפט לחימום ביתי ותוספים אחרים, ועובדת בשיטה של אספקת חוץ – כלומר, אספקה ישירה ללקוחות כמו קיבוצים, מושבים, מפעלים, חברות הסעה, מלונות ובעצם כל מי שמחזיק צובר אצלו בחצר. כידוע, בישראל יש שני מקורות דלק: בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה, ושם הנהגים של מבוא שומרון מעמיסים את הדלק ומספקים ללקוחות. שוחחנו גם עם משה זינגר, סמנכ"ל החברה, שחידד לנו את הבידול שלה: "אנחנו מחזיקים בצי מכליות ויש לנו שירות טכני משלנו, אצל מרבית המקומות זה לא ככה, והיה לנו חשוב שזה יתנהל באופן הזה ולא לעבוד דרך קבלן."

לא כולם יודעים אבל משה, שאוטוטו יציין 30 שנות עבודה בחברה, עבר בה את כל התפקידים האפשריים. הוא התחיל כמתדלק אחרי הצבא (אז המטרה שלו הייתה פשוט לקבל את המענק), המשיך לשטיפת מכוניות, נהג מכלית דלק, טכנאי, גובה כספים, הנהלת חשבונות, סדרן עבודה (משלח) ומזה 15 שנה הוא מכהן כסמנכ"ל החברה. ושלא נשכח - בין לבין, הוא גם הוציא תואר. אז איך נשארים באותו מקום כל כך הרבה זמן? יש לו תשובה פשוטה: "בכל בוקר אני קם וכיף לי להגיע לעבודה, זה מה שהשאיר אותי" וכנראה אחת הסיבות היא גיוון הלקוחות: "בעולם הדלק אתה פונה לכל המגזרים, מחקלאים קטנים שקונים 500 ליטר לחודש ועד ללקוחות הכי גדולים, תחנות דלק פרטיות למשל, שקונים 250 אלף ליטר" הוא מספר.

מבוא שומרון עובדים מול משקי דן כבר לפחות 10 שנים, וזה התחיל ממשה ותמיר שלנו: "בזמנו, ספקים אחרים הציעו מחירים גבוהים אז החלטנו לצאת עם פרויקט ולשם כך עברנו קיבוץ קיבוץ, מהערבה ועד פתח תקווה, ובנינו עסקה במסגרתה הקיבוצים רוכשים ציוד (לדוגמא מכלי סולר, מערכות מחשוב ששולטות בתדלוק, משאבות וכדומה) ואנחנו מספקים את הדלק במחיר יותר זול כי הציוד בבעלותם, זה היה מאוד כלכלי" משה נזכר. הפרויקט תוכנן למשך זמן של לפחות שנה אבל בעצם מחזיק עד עצם היום הזה, וכן, גם החיבה ההדדית נשארה, וזה מורגש משני הצדדים. תמיר ומשה אגב נפגשים לפחות פעם בחצי שנה, ובעיקר מדסקסים על בעיות בתחום הדלק, או לפחות כך הם מספרים.

חברת מבוא שומרון מוגדרת כמפעל חיוני ומשתדלת לתפקד ולתת שירות ללקוחותיה מסביב לשעון. גם בימים מאתגרים אלו של מלחמה מול איראן, כאשר אנו ניצבים מול המון אי ודאות הכוללת גיוס מכליות דלק לצה"ל, פרויקט מערכות הדלק והמדידים האלקטרוניים מסייע מאוד במתן שירות ככל האפשר ללקוחות הארגון הזקוקים לכך. 

כמובן שמרבית קיבוצי משקי דן, מבין הלקוחות של מבוא שומרון, מגיעים מעוטף עזה, ובניר עוז יש אפילו תחנת דלק ששייכת למבוא שומרון , שבנס לא נפגעה כלל למרות כל מה שקרה בקיבוץ עצמו, אבל מה שהוא בעיקר זוכר מאותם השבועות הראשונים של המלחמה זה את המסירות של החקלאים: "השביעי באוקטובר השבית ועצר את העבודה בעוטף אבל מהר מאוד, תוך שבוע בערך, החקלאים חזרו לנסות לעבוד עד כמה שאפשר, הם כמובן לא ישנו בקיבוצים אבל התחילו להחיות את החקלאות". ולסיום, היינו חייבים להתייחס כמובן למהפכה החשמלית, ולברר האם זה מלחיץ אותו: "אנחנו תמיד מנסים להתקדם בנושאים של חשמל, כמובן שרואים ירידה עקב המעבר לרכבים חשמליים, אבל יש הבנה שזה חלק מהקדמה וזה יותר ירוק, ולכן לא נותר לנו אלא להצטרף לזה, ואנחנו בדיוק עובדים על כך", אמנם משה לא יכול לפרט כרגע יותר מדי אבל אנחנו נמשיך לעקוב ולעדכן.

מעוניינים להגיב? נשמח לשמוע!