זה הגיליון האחרון לשנת 2024. היתה זו שנה עמוסת אתגרים. רובם ככולם לא כאלה שתוכננו מראש ושהיינו מוותרים עליהם בשמחה. אבל משהזדמנו עלינו האתגרים מאליהם – עשינו כמיטב יכולותינו ולעיתים הרבה מעבר לכך. בעל כורחינו הצלחנו לשנות את המציאות הביטחונית, להסיר או לצמצם מאד חלק גדול ומשמעותי מן האיומים שהעיבו על מציאות חיינו. עוד רבה הדרך, לא הצלחנו לגייר את כל אויבנו ולהמיר את דתם משנאת ישראל לאהבת ישראל אבל צמצמנו משמעותית את היכולות שלהם לפגוע בנו והחזרנו את ההרתעה שנשחקה. האם פגענו לשכנים שלנו גם במוטיבציה לריב איתנו? ימים יגידו. שילמנו מחירים בלתי נתפסים, בדם ובדמים, תמורת ההישגים הללו ולמרבה הצער, עדיין לא נראים באופק הגפן והתאנה שתחתם אנחנו אמורים לשבת איש איש.
בלי קשר לסוף השנה, יותר בהקשר של חג האורים שתכליתו היא להצדיע לגבורה של מעטים מול רבים. להלל ולפאר את ניצחון הרוח. להזכיר את נס פח השמן שתכולתו המזערית הספיקה בדרך נס להאיר שמונה ימים. להודות על האור שדלק ויצר אנרגיות, נתן כוחות ותעצומות לקום על הרגליים. להתאושש ממתקפה, לבנות ולהיבנות מחדש. בהקשר הזה התייצבנו – צוות משקי דן, במשרדי ההנהלה של קיבוץ ניר עוז במשכנם הזמני בכרמי גת. הדלקנו נרות, שרנו, דיברנו, אכלנו (כמובן!) לקחנו יחד אתם אתנחתא קלה מהמועקות של היומיום. באנו לחבק ולחזק וכמאמר הקלישאה – יצאנו מחוזקים! באמת!! פגשנו נציגות משמעותית של הנהלת הקיבוץ. אנשים שלקחו ועוד יקחו חלקים משמעותיים בתהליך השיקום של ניר עוז. שקיבלו ועוד יקבלו החלטות קשות והרות גורל בדרך חזרה אל המנוחה ואל הנחלה.
אפשר בהחלט לסכם את ההתרשמות החזקה שלנו בציטוט נוסף מן "המקורות": "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן!! סורה חושך! הלאה שחור!! סורה, מפני האור!!"
נאחל שנה טובה ומבורכת לכולנו, שנת גשמים (מוטב מאוחר מאשר בכלל לא...) שנת שלום וביטחון, שנת שיקום מוצלח, שנת שגשוג, צמיחה ופריחה אבל לפני הכל – שנה שבה יחזרו כל החטופים הביתה. כמה שיותר קרוב לתחילת השנה בעדיפות – עכשיו!
"כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן!! סורה חושך! הלאה שחור!! סורה, מפני האור!!"