קבוצות רכש בגד"ש, מטע ורפת, יתרון או חיסרון?
לפני מספר חודשים התכנסנו בחדר הישיבות של קיבוץ יטבתה. סביב השולחן ישבו מנהלי רפתות קיבוצי הערבה הדרומית: סמר, יטבתה (חלב ערבה), לוטן, יהל ונווה חריף. ואני מתוקף תפקידי במשקי דן.
רפתות הערבה הדרומית רוכשות (בשנה) כ 12,000 טון גרעיני מספוא וכוספאות: תירס גרוס, גלוטן פיד, דידיגי' וכוספה לפתית. סך עלות הרכש כ 12-13 מיליון ₪.
בפגישה עברנו על מצגת שבחנה את מצב השוק העולמי, המחירים, המלאים, מצב הגידולים, מצב בטחוני, גיאופוליטיקה עולמית וכו'. לאחר מכן ניהלנו דיון פתוח בו ניתחנו את יתרונות/חסרונות הרכש המשותף, ובמיוחד איך מזהים מהו העיתוי הנכון לביצוע הזמנות? וגם איך מחליטים האם להזמין לטווח קצר או ארוך? בסופו של הדיון הגענו למספר תובנות:
1. חמשת מנהלי רפתות מעוניינים לקדם תהליך רכש משותף בעזרת משקי דן. במטרה לחסוך כסף ברכש.
2. יתרון הגודל יגביר את כוח המיקוח המסחרי במשא ומתן עם הספקים.
3. החלטות רכש יתקבלו לאחר דיון בו תוצג סקירה רחבה של מצב השוק.
4. בקרה והשוואה של ביצועי הרכש המשותף תבוצע אל מול ממוצע רפתות משקי הדרום והנגב בעזרת מערכת "עידן חדש" של משקי דן.
5. רכש עתידי של גרעיני מספוא שקול לניהול תיק מניות, התשואה לא מובטחת, ולאורך הדרך יתכנו גם רכישות "יקרות" לעומת הממוצע.
הקיץ עבר ויצאנו לדרך, בחנו את מצב השוק, ריכזנו כמויות, ביצענו משא ומתן והתחלנו להזמין. נכון לימים אלו "קוצרים" הצלחות ראשונות. זה לא אומר שכך תמיד יהיה, אבל להתחיל ברגל ימין תמיד טוב.
מעוניינים לשמוע עוד פרטים ולבחון הצטרפות לקבוצת הרכש? אשמח לשמוע מכם.
רכש קבוצתי – מכרזי דשן משקי דן
לא ייאמן כמה מהר עובר הזמן, נראה שרק אתמול התחלנו, ובפועל עברו 20 חודשים של מכרז דשן חודשי. בעיקר לדשנים אוראן ואוריאה.
מעת לעת שואלים אותי האם התהליך מביא תועלת? אני עונה: שהשתתפות החוזרת של מנהלי.ות הגד"ש והמטע מדברת בעד עצמה. זאת ועוד, כאשר בוחנים את המחירים לאורך זמן, ניתן להגיד בוודאות: המכרז החודשי משכלל את התחרות בשוק ומוזיל את המחיר החודשי לטובת תאגידי וענפי הגדש והמטע בקיבוצי משקי הדרום ומשקי הנגב.
כיוון שמכרז הדשן מתרחש אחת לחודש עבור אותו החודש, היכולת להוזיל עוד את המחיר תגדל ככל שיהיו יותר משתתפים במכרז וכמויות הרכש יגדלו.
מעוניינים לשמוע עוד פרטים ולבחון הצטרפות למכרזי הדשן? אשמח לשמוע מכם.
