פברואר 2006 - ביטאון משקי ד''ן דבר המנכ"ל דבר המנכ"ל ביקור בית הביצה או התרנגולת עשינו עסק ספקים חדשים ד"נפורמציה נעים להכיר קוראים כותבים על כבשים וזאבים הרשיתי לעצמי לחרוג מהפורמט המקובל ולהעלות שני נושאים שנמצאים על סדר היום הציבורי שלנו. תקנות הסיווג והחלטה 979 החדשה. בשורות הבאות אנסה להכיל בקליפת אגוז קווים לדמותן של הסוגיות הללו. אשתדל לתאר במילים פשוטות את הדברים, בלי להתלהם, בלי כותרות בומבסטיות ובלי אמירות פרובוקטיביות. אני מקווה שלמרבית הקוראים אינני מחדש מאומה ומזמין את המעוניינים להתבטא. תקנות הסיווג: לאחרונה נכנסו לתוקפן הוראות חדשות בתקנות האגודות השיתופיות. הוראות אלו הן תוצר של עבודת ועדה ציבורית שבחנה את מידת ההתאמה, או חוסר ההתאמה, בין המצב הקיים בפועל לבין התקנות המצויות. בתרגום חופשי לעברית: איך תקנות האגודות השיתופיות ממשיכות (או אולי – חוזרות), להיות רלבנטיות במציאות המשתנה, במצב שבו כל קיבוץ ממוקם בנקודה כלשהי על הציר: שימור – שינוי. יש בתקנות החדשות הבחנה בין קיבוץ שיתופי לבין קיבוץ מתחדש לבין קיבוץ עירוני. התקנות מגדירות את חובת הערבות ההדדית ואת מידת השותפות בכל אחת מצורות ההתאגדות הנדונות. כמו בכל שינוי, גם לשינוי זה יתרונות וחסרונות. העניין מעורר (איך לא) סערה בתנועה הקיבוצית. ניתן לראות בו את חצי הכוס המלאה כמו גם את חצי הכוס הריקה. משני החצאים יש בשפע. החלטה 979 (או-ועדת הבר): מצד אחד של המתרס נמצאים חוכרים חקלאים שאוחזים בקרקע שנים רבות, בשליחות האומה, אגב השקעה עצומה של דם ויזע, עם הטענה הכל כך צודקת: 'הקרקע כבר מזמן שלנו'. מן העבר השני נמצאת המדינה שטוענת שהקרקע שלה. משהסתיימה "שליחות האומה", שהייתה משימתית, חקלאית, ביטחונית, הכושי יכול כבר ללכת, ולהחזיר את הציוד – הקרקע. תפקידה של הועדה היה להניח את דעתו של היועץ המשפטי לממשלה ולהציע שיפורים ושיפוצים בהחלטת המינהל 979, כך שהזאב יצא שבע והכבשה תישאר שלמה. בהמלצות הועדה יש התייחסות מפורטת למושבים בנפרד ולקיבוצים בנפרד. בהתייחסות לקיבוצים יש הבחנה בין חבר ותיק לחבר לא ותיק. הועדה ממליצה להגדיר את גודל שטח המגורים בקיבוץ. לתת אפשרות להגיע למצב של זכות קניינית בשטח שתייתר, או לפחות תצמצם ותפשט, את המגעים עם המינהל. לתת הגדרה ברורה וכוללנית למרחב הבניה המותר עבור יחידה. להגדיר מנגנון קביעת מחיר לדמי חכירה. לתת לחוכר (זה אנחנו) מלבד ההנאה מזכויות עבר בקניין, ובתמורה לתשלום נוסף – את האפשרות להעביר (למכור) את הזכויות לאחר. כמובן וכצפוי – המלצות הועדה מתקבלות ברגשות מעורבים ואין בכוחן להביא את הדיון אל קיצו. האם ההמלצות תהפוכנה להחלטת ממשלה? והאם זו תביא לנו את הגאולה המיוחלת? האם קשת "ידידי" ההתיישבות שבעברו השני של המתרס אמנם תשבע ותבוא על סיפוקה? האם ההתיישבות תעלה על בריקאדות? האם יש סיכוי שה"הבר" התורן הבא יביא בשורה טובה יותר? או שצריך להניח שההצעה הבאה, כפי שניסיון העבר מלמד, תיתן פחות? ימים יגידו. מיכה אמיר – מנכ"ל משקי ד"ן ביקור בית קטורה בשנת 1973 נוסד קיבוץ קטורה על ידי קבוצת עולים צעירים מארצות הברית בוגרי התנועה הציונית "יהודה הצעיר". מאוחר יותר הצטרפו אליהם בוגרי תנועת הצופים שעשו את שירותם הצבאי במסגרת גרעיני נח"ל. היום הקיבוץ מונה כמאה ושלושים חברים, מאה ועשרים ילדים ובנוסף אוכלוסייה זמנית מגוונת. כמו בהרבה קיבוצים, גם בקטורה התבססה הכלכלה בראשית ימי הקיבוץ על חקלאות: גן ירק, רפת, לול ומטעים שונים. היום נשארו מענפי החקלאות המקוריים רק הרפת ומטע התמרים בשנים האחרונות פיתח הקיבוץ יוזמות עסקיות מגוונות, והוא נוטל חלק בפרוייקטים שונים כמו "מכון הערבה ללימודי הסביבה", המפעיל תוכנית אקדמאית משותפות לסטודנטים מהארץ ומחו"ל, ושותף ל"קרן קולות" המציעה תוכנית תיירות חינוכית המבוססת על לימודי יהדות עם גישה פלורליסטית, לימודי קיבוץ, מדבר וסביבה. כמו כן לוטש הקיבוץ עיניים לתעשיית ההיי-טק: חברת "טקסטור" (בה שותף הקיבוץ) - עוסקת בדירוג אתרי אינטרנט, בניית אתרים ותרגום. מפעל אלגטכנולוג'יס - לגידול אצות. בשלבי פיתוח נמצא ענף לגידול דגי נוי ומטע ניסיוני לגידול והשבחת זני עצים וצמחים (אחד המטעים המעניינים והמיוחדים שקיימים בישראל) . בצד החומר יש גם הרבה רוח בקטורה. חברי הקיבוץ עוסקים באומנויות שונות כמו ציור, פיסול, קרמיקה, מוסיקה, צילום,כתיבה,תיאטרון ועוד. הפעילות התרבותית הענפה מובילה לקיום חיי חברה עשירים ופעילים בקיבוץ. באופןקבוע מתקיימים במקום חוגים ופעילויות תרבותיות תוצרת בית. חברי הקיבוץ נהנים גם מחדר מוסיקה,חדר חושך לפיתוח צילומים, מגרשי טניס, כדורגל,כדורסל וחדר כושר מקומי. ואם כל זה לא מספיק הם גם לוקחים חלק פעיל בפעילויות המתקיימות דרך קבע במתנ"ס במרכז האזורי, הנמצא 8 ק"מ דרומית לקטורה. כל ההיצע המרשים שקיבוץ 'קטורה' מציע הופך אותו לנווה מדבר של ממש בלב הערבה. הביצה או התרנגולת ענף הלול החל להתפתח בהתיישבות היהודית החדשה בשנות ה- 20, אולם הדחיפה הגדולה לענף באה בשנות ה-50, כשגידול הפטמים תפס מקום נכבד באספקת חלבונים מן החי לאוכלוסייה ההולכת וגדלה. במרוצת השנים הביאו טכנולוגיות חדשניות לתיעוש ענף הלול, המתמקד כיום בעיקר בגידול פטמים, הודים, רביה, וגם מעט לולי מטילות. 20,000 טון בשנה ענף הלול במשקים עובד תחת השגחה של 'מועצת הלול', אשר מספקת ללולנים שירותים מגוונים בתחומי הייצור והשיווק, הכוללים בין השאר, תכנון וביצוע הסדרים לויסות היקפי ייצור תוצרת הלול, בקרת איכות, פרסום וקידום מכירות, שירותי מחקר, פיקוח וטרינרי, מידע לצרכן וריכוז טיפול בביטוח קרן נזקי טבע. בשנים האחרונות ענף הלול עבר משברים רבים אך למרות זאת ישנם עדיין משקים רבים המנסים למצוא בו את פרנסתם. התארגנות הפטם של "משקי הדרום" החלה לפעול לאחר מכירת משחטת "מעוף" לתנובה. העסקה עם תנובה כללה בתוכה התחייבות של הארגון ומשקיו לשווק את הפטמים בתנאים מועדפים במשך חמש שנים למשחטת "עוף ירושלים" שהייתה בבעלות "תנובה". לאחר כמה שנים הצטרפו להתארגנות משקים מהרי יהודה ומאוחר יותר גם משקי הנגב. כעת מונה התארגנות הפטם 14 משקים אשר משווקים למשחטת "עוף הנגב" כ- 20,000 טון בשנה. שומרים על האינטרסים פעילות התארגנות הפטם מנוהלת באמצעות "שולחן מגדלים" המורכב מנציגי המגדלים החברים בהתארגנות, ובראשם מאיר ברק (מרכז ההתארגנות), חבר קיבוץ גלאון, פעיל שנים רבות בענף ובהוויה הארגונית. "התארגנות הפטם התחילה לפני חמש עשרה שנה" מספר מאיר, "אז תפקידנו היה לרכז את המשקים כדי שיעבדו כקבוצה אחת מול המשחטות. בתחילת הדרך עבדנו עם משחטת 'עוף ירושלים' שבינתיים נסגרה ומזה כעשר שנים אנו עובדים מול משחטת 'עוף הנגב' ששייכת לא.ת. (אמבר ותנובה)". שולחן המגדלים מייצג את האינטרסים של המשקים מול הגופים השונים: המשחטות, "מועצת הלול", "אמבר" - המשווקת תערובות למאכל וארגון מגדלי העופות. תפקידיו העיקריים של 'שולחן המגדלים' הוא ניהול משא ומתן עם חברת 'קורניש' (עוף הנגב) על תנאי החוזה השנתי, מעקב שוטף אחר ביצוע כל סעיפי ההסכם, בדיקת תחשיב חודשי מול מחיר מטרה, טיפול בתלונות המשקים, הפצת אינפורמציה שוטפת שנוגעת לענף ועדכון פעילויות. כמו כן התארגנות הפטם מפעילה נציג במשחטת 'עוף הנגב' (אשר ממומן ע"י המשחטה) ותפקידו להיות אחראי על אמינות ותקינות השקילה, על מעקב מצב השחיטה, טיפול ובדיקת מצב הכלובים, וקיום קשר שוטף עם המשקים בזמן השיווק. "בימים אלו אנו מנסים ביחד עם משקי ד"ן לבצע רכישה משותפת של תשומות, כגון תערובות, אפרוחים, תרופות, ועוד" מספר מאיר, "המשא ומתן בנושאים אלה נמצא בתהליך מתקדם. יעד נוסף מרכזי וחשוב הוא לאגד את כל פעילות בעלי הכנף במשקי הרי יהודה, משקי הנגב ומשקי הדרום תחת קורת גג אחת ולא רק את מגדלי הפטם". הצעות מחיר טובות יוסי לוי מנהל לול 'דביר' אומר: "הלולים בקיבוץ דביר נפרשים על שטח של תשעה דונם. הגידול השנתי של הקיבוץ עומד על 1,900 טון פטם. אנו צורכים תערובות בסדר גודל של 3600 טון בשנה, אותם אנו קונים ישירות מחברת 'אמבר' מכיוון שאנו מחזיקים מניות בחברה. ביתר הנושאים אנו עובדים עם 'שולחן המגדלים' שמארגנים עבורנו מפגשים, מייצגים אותנו מול המשחטה ועוד. יש לציין שההתארגנות המשותפת עוזרת לנו להתמודד מול גזירות כאלה ואחרות של גורמים חיצוניים אשר עלולים לפגוע בנו. בימים אלו אנו מתחילים גם בשיתוף פעולה עם משקי ד"ן שנתנו לנו הצעות מחיר טובות לרכישת נסורת לריפוד לולים." יחידת כוח משמעותית סטנלי קיי מנהל לול בקיבוץ עלומים: "אנחנו מחזיקים 13 לולים על שטח של 24 דונם. אנחנו מגדלים בעיקר פטם למאכל ועובדים מול משחטת 'עוף הנגב'. ההספק שלנו הוא 4000 טון בשנה ואנו צורכים מעל 8000 טון תערובת. אנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם התארגנות הפטם באמצעות "שולחן המגדלים" שמנהלים את ההסכמים והמו"מ מול 'עוף הנגב' ומפקחים על המחירים והמכסות. ישנה חשיבות רבה בעבודה דרך ארגון בעבודה מול חברות כמו תנובה בכך שאנו יוצרים יחידת כוח משמעותית וקל לנו יותר לעמוד על הזכויות שלנו. כמו כן הארגון פותר בעיות שצצות בשטח כמו במקרה שהיה בשנה שעברה, כשבמשחטת 'עוף הנגב' הכניסו מיכון חדש והייתה תמותה גדולה של עופות. הנושא טופל ע"י התארגנות הפטם שפתרה את הבעיה מול המשחטה והמשקים שנפגעו כתוצאה מהשינוי זכו לפיצויים. כמו כן אנו משתתפים בימי עיון כמו אלו שהתקיימו לאחרונה בנושא 'שפעת העופות'. הארגון בראשות מאיר ברק ארגן כנס שבו כולנו השתתפנו ולמדנו על נזקים אפשריים ועל דרך למנוע נזקים אפשריים". שלא נדע נושא שפעת העופות אותו מעלה סטנלי קיי הוא אחד הנושאים הכי מדוברים בתחום בחודשים האחרונים. 'שפעת העופות' היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף אותו נושאים 'עופות בר' במעי שלהם. עופות אלו אינם חולים בדרך-כלל בעצמם במחלה, אך הם מעבירים אותו לעופות בית (תרנגולים, אווזים, הודים) אצלם מתפרצת המחלה בצורה קטלנית. ב-1997 החלו להתקבל דיווחים מהונג-קונג על מעבר של נגיפי שפעת העופות גם לבני אדם. השנה התקבלו דיווחים על כך שהנגיף פגע בבני אדם במדינות נוספות. לאור הממצאים ארגן 'שולחן המגדלים' כמה פעולות מנע בנושא, שכללו כנסים מקצועיים, הרצאה, מידע בקשר לנזקי טבע, מפגשים עם וטרינרים מומחים ומסירת אינפורמציה על חיסונים לעופות. כל זאת נעשה למרות שבישראל לא נרשמו מקרים של הדבקות במחלה בקרב בני אדם או עופות. ראויים לציון המגדלים, שגילו ערנות והתעניינות והגיעו למפגשים על מנת ללמוד כיצד ניתן להתמודד עם התופעה – שלא נדע. עשינו עסק מים מינרלים אנו מציעים לקהל לקוחותינו, מתקן מים מינרלים של חברת "עיינות" (מים מינרלים טבעיים מהר הכרמל). המים מגיעים בכדים המכילים 19 ליטר, במחיר של החל מ-1.40 ש"ח לליטר (לא כולל מע"מ). המבצע מיוחד ללקוחות משקי ד"ן. להזמנות חייגו 1-700-502-200 או פנו לתמיר. ניילון שחור לבן לאחר מאמצים רבים, ועל אף עלית המחיר הגדולה, הצלחנו לסגור עסקה מצויינת אשר משמרת את מחירי השנה שעברה. המחיר מובטח לכמות מוגבלת. רפתנים, מנהלי מרכז מזון, קבלנים – מומלץ להקדים ולהזמין על מנת להנות מהמחיר האטרקטיבי. לפרטים ולהזמנות יש לפנות אל אלי שוורץ ממשקי ד"ן או אל רכזי ההתארגנויות – שמיל, פרץ, מאיר. חומרים מעכבי צמיחה מגדלי אבוקדו, שמתכננים מראש ומקדימים ברכש מעכבי צמיחה, מוזמנים לפנות אל אלי שוורץ ולתאם רכישה מרוכזת. ניסיון העבר מלמד שיש סיכוי לתנאים אטרקטיביים אם נצליח לרכז כמות מספיק גדולה. ספקים חדשים • נ.צ.מ סחר - דלק ואנרגיה - 08-8529002 • מיניקאר - טרקטורונים ורכבי שטח לגדש ולמטע - 08-9476316 • חיים פסקוביץ - דגים קפואים - 08-8568686 • ארד אחסון ושינוע - ציוד מדפים ועגלות לבתי כלבו - 09-7644878 • בא לי דג ובשר טרי – בשר ודגים - 08-9943552 • חמים וטעים - מטוגנים (סיגרים פסטלים) - 03-5567954 • גטר - סוללות, מטענים, מצלמות וכו - 03-5761511/656 • דנבר צבעים – צבע - 08-9960794 • אמין ביטחון כללי - כיבוי אש - 03-5581226 • פלבם - ציוד למטבח - 04-6530715 • פרינטק - דיו וטיונרים - 03-6511406 • תפוח מעון דבוש - ירקות קלופים - 08-9244556 ד"נפורמציה כנס תעשייה במסגרת המאמצים להרחבה והעמקה של תחומי הפעילות, מתגבשת במשקי ד"ן יוזמה להקים ולפתח את תחום הרכש במפעלי התעשייה. בשלב ראשון נאספים נתונים לגבי הפוטנציאל, ובעתיד הקרוב (מרץ 2006), מתוכנן מפגש של מנהלים ואנשי רכש ממפעלי התעשייה במרחב של משקי ד"ן. המטרה העיקרית של המפגש היא לבצע סיעור מוחות. לשמוע ולהשמיע ולנסות לגבש הסכמות ותובנות שיובילו לשיתוף הפעולה הנ"ל. המעוניינים להשתתף במפגש, מוזמנים ליצור עמנו קשר בהקדם כנס ענף המזון בעת סגירת הגיליון (14 – 15 בפברואר) נערך בניר עציון הכנס השנתי של ענף המזון. הכנס משותף למשקי ד"ן, גרנות ומשקי הרי יהודה. משתתפי הכנס מגיעים אליו על מנת להתעדכן בהתפתחויות שונות בענף, לפגוש ולשמוע איש את רעהו וקצת לצאת מהשגרה, להתאוורר, להסתכל על העולם מזווית אחרת, רחבה יותר, (לא דרך הסיר / הקופה הרושמת / מעבר לדלפק ההגשה). נשמח מאד לקבל רשמים ולפרסם אותם בגיליון הבא של "מעת לעת". ספר טלפונים ספר טלפונים של ספקי ולקוחות משקי ד"ן יצא לאור. הספר מכיל מידע ממוין לפי תחומי פעילות של הספקים ושל הלקוחות בארגון. מי שעדיין לא קיבל, מומן לפנות אלינו. חנות משקי ד"ן במסגרת הרחבת הבסיס של קהל היעד שאליו פונה משקי ד"ן, מתגבשת חנות וירטואלית שתפנה אל הצרכן הפרטי. החנות תפעל על גבי פלטפורמת אינטרנט, ודרכה יוצעו לחברי המשקים מוצרים ביתיים במחירים אטרקטיביים. www.mishkeydan.co.il מערכת המידע – "דנה" מערכת הרכש של משקי ד"ן מיושמת החל מתחילת השנה במשקים של משקי הנגב. במהלך החודש האחרון נערכו מפגשי הסברה והדרכה איזוריים, כל המשקים נקלטו והוקמו במערכת כ"לקוחות" ו"משלמים". המשתמשים קיבלו שמות משתמש וסיסמאות כניסה להפעלה בטוחה ומאובטחת של המערכת מרחוק. מדובר באופן כללי בשני שינויים עיקריים: התייחסות המערכת למנהלי ענפים, ופעילויות והבחנה פרטנית בחשבוניות ובפריטים ולא בסכומי כסף גלובליים. המערכת מאפשרת ואף מבקשת מהקניינים לאשר את התשלום שהארגון מבצע בשמם וכך נותנת מענה לצורך בשליטה ובקרה. משתמשים פוטנציאליים, המעוניינים בהסבר מפורט, מוזמנים לפנות בטלפון אל חנה עבד במשקי הנגב – 03-6389522. נשמח לקבל התרשמויות וחוויות בכתב על מערכת המידע. רפת ג"ן בתמונה - אבנר זקס גבעת חיים ופיט לייטבודי מנגבה (השותפים ברפת גן) על רקע הרפת בנגבה, שקלטה את פרות גבעת ברנר לפני כחודשיים. משקי ד"ן מאחלת הרבה הצלחה והישגים לתפארת, ולפרות קליטה מהירה. נזק כבד בקיבוץ אילות על שטחי החקלאות של חברינו מקיבוץ אילות עבר בתחילת החודש שיטפון שהסב נזקים כבדים. רוג'ה פולצ'ק, מזכיר הקיבוץ, מספר על 20 שעות של זרימה בעוצמה אדירה שהציפה את השדות, המטעים והכרמים של המשק וגרמה למאות דונמים של יבולים להיסחף לים, כמו כן שטחים רבים כוסו בסחף. הנהלת משקי ד"ן שולחת איחולי התאוששות מהירה לכל חברי הקיבוץ ולשטחים החקלאיים. נעים להכיר "דיפ" שיווק חברת "דיפ" הממוקמת באזור התעשייה כפר סבא, הוקמה בשנת 1999 כחברת השיווק הסיטונאית של קבוצת "נטו", אחת הגדולות בתחום המזון שבבעלותה מפעלים כ"טיבון ויל", "פוסידון", "ויליגר", ועוד. כשנה לאחר הקמתה עברה החברה לבעלות פרטית ומאז פועלת בשוק הסיטונאי והקמעוני. חברת "דיפ" משווקת מעל 1400 פריטים מסוגים שונים, חלקם מתוצרת מקומית וחלקם מיובאים מחו"ל, בנוסף מתווכת החברה בין חברות רבות לקהל לקוחותיהם. בין החברות ניתן למצוא את "חמוצי פרי וירק" , "ויטה פרי גליל", "גן שמואל" וחברת "טל". המוצרים שמשווקת החברה כוללים אבקות מרק, שימורי טונה, לפתנים, ירקות מיובאים, סוגים של אורז, שמנים, טחינה, חמוצים, קטניות, חומרי ניקוי, תבלינים, ועוד. את המוצרים משווקת החברה למעגל של מעל אלף לקוחות במגזר המוסדי והקמעונאי כגון בתי אבות, בתי חולים, קיבוצים, חברות הסעדה וחנויות מזון יובל צור, מנכ"ל החברה מספר לנו: "חברת דיפ מתחייבת לאספקת סחורה איכותית, למתן שירות אמין ומהיר לקוחותיה ולשביעות רצונם המלאה. אנו עובדים עם משקי ד"ן מזה שש שנים ומשווקים מגוון מוצרים רחב מתחום מוצרי המכולת למרכוליות ולחדרי האוכל בקיבוצים. אנו מנהלים קשר הדוק עם הקניינים ועם הרכזים ואנו מציעים סל מחירים אטרקטיבי ללקוחות משקי ד"ן, כך ששני הצדדים שבעי רצון. בזכות שיתוף הפעולה המוצלח, השירות היעיל והמחירים הטובים, היקף הפעילות וההתקשרות שלנו מול הקיבוצים גדל כל הזמן ואנו מצפים להמשך שיתוף פעולה מלא לרווחת כל הצדדים". קוראים כותבים ברצוני להביע את הערכתי ותודתי על הכתבה שהתפרסמה בגיליון האחרון על קיבוץ גלאון. החומר מוגש בצורה נפלאה ותורם להכרות הקוראים עם שותפיהם בארגון. תמשיכו כך, פרץ קטר- מנהל שיווק - קיבוץ גלאון.